פסק-דין בתיק עת"מ 37802-03-11

מבוא

1.     העותר חבר מועצת עירית נהריה, הנמנה על חברי האופוזיציה במועצת העיר ומשמש גם כיו"ר ההסתדרות במרחב גליל מערבי.

2.     המשיב 1-ראש עירית נהריה, שלח ביום 22.2.2011 לעותר הודעת התפנות מקום במועצת העיר נהריה (להלן-"ההודעה", נספח 1לעתירה) בהתאם לסמכותו לפי סעיף 123א' לפקודת העיריות [נוסח חדש] שמשמעותה  בפועל הפסקת כהונת העותר במועצת העיריה.

3.     הודעה דומה שלח ראש העיריה לעותר כבר בינואר 2009, בעקבותיה הגיש העותר עתירה (עת"מ 9227-02-09) ולאחר מתן פסק הדין בעתירה,  הגישו שני הצדדים ערעור לבית המשפט העליון, (עע"ם 7979/09 עע"ם 8336/09, נספח 6 לעתירה). ערעורים שהדיון בהם הסתיים בהסכמת הצדדים לפיה בוטלה ההודעה הראשונה לאור חתימת העותר על התחייבות (נספח 7 לעתירה) שלאור חשיבותה אצטט אותה במלואה:

"מתוקף היותי יו"ר מרחב ההסתדרות הכללית של העובדים בגליל המערבי ובמקביל חבר מועצת העיר נהריה, הריני מתחייב שלא להימצא בניגוד ענינים בין שני תפקידיי אלה ולפיכך הנני מתחייב:

1.     לא להיות מעורב במישרין או בעקיפין בכל ענין הקשור בעובדי עירית נהריה או בוועד העובדים בעיריה.

2.     להימנע מלהשתתף בכל דיון או ישיבה או הצבעה בכל גוף מגופי העירייה (לרבות מועצת העיר) אשר יש להן נגיעה לעניני הסתדרות העובדים".

4.     בהודעה (נספח 1 לעתירה) הודיע ראש העיריה כי העותר פעל בענין המתנ"ס ועובדיו מתוך ניגוד עניינים באופן אסור על פי הדין ובניגוד להתחייבות תוך הפנייה ל-3 פעולות: משלוח מכתב ביום 20.12.10 לממונה על המחוז במשרד הפנים, (נספח 9 לעתירה), כתיבת מכתב ביחד עם אחרים לראש העיריה ביום 8.2.11 ובו התייחסות למתנ"ס (נספח 10 לעתירה) והשתתפות בהפגנה של עובדי המתנ"ס, (ראו תמונות נספח ח' לתשובה).

5.     לאחר שנקבעה העתירה לדיון ההכרעה בה נדחתה פעמיים לבקשת הצדדים מסיבות שונות, בתחילה בשל המתנה לאפשרות של פיזור המועצה ולאחר הדיון האחרון בשל ניסיון להגיע לפשרה מחוץ לכתלי בית משפט ברוח המלצת בית משפט, ניסיון שבימים אלו הסתבר כי כשל.

המחלוקת

6.     כיום אין מחלוקת בין הצדדים כי לראש העירייה סמכות להוציא הודעת התפנות גם בעילה של ניגוד עניינים, אין גם מחלוקת כי העותר אכן עשה את שלושת הפעולות המוזכרות בהודעה (שליחת שני מכתבים והשתתפות בהפגנה), השאלות הטעונות הכרעה הן האם מדובר בפעולות שנעשו תוך ניגוד ענינים ואם התשובה לשאלה זו חיובית, האם הדרך בה פעל ראש העירייה הינה סבירה ומידתית.

דיון

המתנ"ס ועובדיו- האם ייחשבו עובדי עיריה.

7.     התחייבותו של העותר כוללת שני סעיפים. לאור תוכן ההודעה והמיוחס לעותר סעיף 2 להתחייבות אינו רלבנטי שכן לא נטען כי העותר השתתף בדיון או בישיבה כל שהיא מתוך ניגוד ענינים.

8.     השאלה היא כיצד יש להגדיר מעמדם של עובדי המתנ"ס והאם פעולות בקשר להם ייחשבו מעורבות "במישרין או בעקיפין" בענין הקשור לעובדי העיריה.

9.     לאחר ניתוח טענות הצדדים ועיון בנספחים השונים ניתן לקבוע כי עיסוק  בעניני עובדי המתנ"ס יכול וייחשב עיסוק בעקיפין בענין הקשור בעובדי עיריה, אך אני רואה בכך קשר רחוק מאד ולא חד משמעי.

10. אין מחלוקת כי בין העיריה לבין עובדי המתנ"ס לא התקיים קשר של עובד מעביד וכי המתנ"ס היא חברה פרטית בעלת אישיות משפטית נפרדת, (נספח 8 לעתירה). המשיבה ביקשה ללמוד  על מעמד עובדי המתנ"ס מכתב תביעה שהגישו עובדי המתנ"ס לבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה (תיק ס"ע 23754-11-10), מסמך שהוגש בהסכמה. עיון בכתב התביעה מראה כי עובדי המתנ"ס מיוצגים ע"י ההסתדרות, עירית נהריה היא נתבעת 2, ובין השאר נטען כי עמדה על הפרק קליטת עובדי מתנ"ס מסוימים לעבודה בעיריה, (סעיפים 14,17) וכי העיריה התחייבה התחייבויות שונות כלפי עובדי המתנ"ס, (סעיף 20).  חשוב להדגיש כי העיריה בתשובתה הציגה את כתב התביעה, אך לא הציגה את כתב ההגנה מטעמה או את קביעת בית הדין לעבודה בשאלות אלו, במידה וקיימת קביעה בנושא, כך שלכל היותר ניתן לקבוע כי לכאורה קיימת טענה כי לעיריה התחייבויות להעסיק מי מעובדי המתנ"ס אך לא מעבר לכך.

11. לטענת ב"כ המשיב 1 שעלתה לראשונה בדיון בפניי באשר למעורבות העותר כיו"ר ההסתדרות בקשר להליכי התביעה אין ליתן משקל, שכן טענה זו לא נטענה כלפי העותר  במסגרת ההודעה או ההתכתבויות עד לדיון בעתירה וחזקה על עירית נהריה והעומד בראשה כי אם סברו שנפל פגם בהתנהגות העותר בנושא היו מודיעים לו על כך, כפי שנעשה לגבי פעולותיו האחרות.

12. יצוין כי מבקר העיריה בדו"ח מיום 23.1.11 (נספח א' לתשובה) המליץ המלצות שונות בקשר לעובדי המתנ"ס, כגון קליטת עובדים מסוימים, פיטור עובדים אחרים וכד', אלא שחשוב להדגיש כי מדובר בהמלצות שלא הוברר מה הוחלט לגביהן וכי את ההמלצות  ניתן ליישם כהנחיית המבקר בדרך בה "על עירית נהריה בהסכמה עם הבעלים האחרים למנות למתנ"ס מפרק בודד או צוות מפרקים" ובמילים אחרות, העיריה לא יכולה היתה לנהוג בעובדים כעובדיה אלא היא היתה זקוקה להסכמת הבעלים האחרים, כך שגם מסיבה זו יש לראות בעיסוק בנושא עובדי המתנ"ס, עיסוק שהקשר בינו לבין עובדי העיריה, קשר רחוק מאד.